ליעד טרגר נולד בקריות והתחיל את דרכו דווקא כרקדן ופסנתרן. רק בשלב מאוחר יותר גילה את עולם האנימציה – ומאז לא הפסיק ליצור. אחרי לימודים בבצלאל, פריים ביי פריים ו Sheridan College בקנדה, ליעד עבד כאנימטור באולפנים מובילים כמו פיקסאר, סוני ודיסני. הוא מגשים את עצמו כל יום מחדש דרך דמויות מונפשות שמופיעות בסרטים כמו Moana 2, Zootopia 2 ו-In Your Dreams של נטפליקס.
ספר לנו קצת על עצמך. מאיפה אתה, מאיזה גיל התעניינת בעולם של אנימציה. על אילו סרטים/פרוייקטים/משחקים עבדת עד היום?
שמי ליעד טרגר, יליד הקריות, וכיום אני עובד כאנימטור באולפני דיסני בוונקובר. הדרך שלי לאנימציה לא הייתה צפויה, אך היא תמיד הייתה שם, ממתינה שאגלה אותה. כשהייתי ילד, היה לי אוסף של קלטות VHS, במיוחד סרטי אנימציה ומגוון סרטים. בין הסרטים האהובים עליי היו A Troll in Central Park, The Brave Little Toaster, Little Nemo in Slumberland, The Pagemaster ,ועוד כמה. הם ריתקו אותי. הם לא היו רק בידור, אלא גם חלון לעולם של דמיון ורגש. למרות זאת, מעולם לא חשבתי על אנימציה כקריירה.
ביטוי היצירה שלי החל במוזיקה, ריקוד ומשחק. ניגנתי בפסנתר 12 שנים, רקדתי בלט ומודרני, ואף הופעתי בתיאטרון בית הספר. האמנתי שריקוד הוא ייעודי ואף רקדתי בלהקות מקצועיות. אך משהו בי חיפש דרך נוספת לספר סיפורים, והגעתי במקרה למבחן פתוח בבצלאל. שם גיליתי את התשוקה שלי לאנימציה. לאחר שלוש שנים בבצלאל, הבנתי שאני רוצה להגיע לתעשייה בחו"ל וניסיתי את מזלי בבית הספר היוקרתי לאנימציה, Sheridan College בקנדה. זה היה אתגר קשה, אך בעזרת עבודה אינטנסיבית ומנטורינג משמעותי שקיבלתי בזכות Frame by Frame, הצלחתי להתקבל – צעד ששינה את חיי.
בין השנה השלישית לרביעית שלי ללימודים, התקבלתי להתמחות היוקרתית של Pixar. רק שישה מתוך יותר מ2,000- מועמדים התקבלו, והייתי אחד מהם, וזה היה הרגשה מטורפת. עבדתי על דמויות מ-Story Toy ו-Luca, ולמדתי מאנשי מקצוע שהערצתי במשך שנים. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת, מלאת השראה. בתום הלימודים מ-Sheridan המשכתי ל-Sony Pictures Animation, שם עבדתי על In Your Dreams עבור Netflix, שיוצא בקיץ 2025. לאחר מכן התקבלתי ל-Disney Animation Studios בקנדה, שם השתתפתי בהפקת 2 Moana ו-Tiana, וכיום אני עובד על 2 Zootopia.
מה אתה אוהב בתחום ואילו אתגרים נתקלת?
אני אוהב את הדינמיקה של התעשייה הזו – את מגוון הסיפורים והדמויות, ואת החופש לגלם דמויות פנטסטיות או מציאותיות. אנימציה היא אמנות משחק בעיניי – חקירה מתמדת של דמויות, מחשבותיהן ותגובותיהן לסיטואציות שונות. האנשים בתעשייה הם חלק מרכזי מהחוויה. זו קהילה קטנה עם תחושת שיתוף פעולה אמיתית, ואני נהנה מהעבודה המשותפת והיצירתית. בסופו של דבר, זה לא רק מוצר – זה סיפור שאנחנו מעניקים לו חיים.
עם זאת, יש אתגרים – במיוחד בסצנות שבהן יש שימוש בניסיון אישי מהחיים שלא חוויתי בעבר, כדי להגיע להחלטות משחק אמיתיות וכנות לדמות ולרגע. כיוון שלפעמים אני נדרש להיכנס לתוך חוויות רגשיות או סיטואציות שלא עברתי, זה יכול להיות קשה למצוא את הדרך הכי נכונה לשחק את הרגע בצורה אמיתית, ולפעמים זה דורש ניסוי וטעייה כדי להבין איך לגשת לדמות ולמצב. בנוסף, עבודה בחברה גדולה דורשת איזון בין שאיפה לשלמות לבין עמידה בלוחות זמנים. למדתי עם הזמן לקבל את זה שעשיתי את המיטב במסגרת הנתונה, ולהיות פחות שיפוטי כלפי עצמי. כמו רבים, גם אני חוויתי את "סינדרום המתחזה", אך עם השנים הבנתי שעבודתי הקשה והמסירות שלי הביאו אותי למקום שבו אני נמצא.
האתגרים האלה, האישיים והמקצועיים, הם חלק מהחוויה – אבל הם גם מה שהופכים את התחום הזה לכל כך מספק ומתגמל.
מה היה לך חשוב כשחיפשת מקום ללמוד בו?
כשבחרתי מקום ללמוד בו, היה לי חשוב למצוא סביבה שבה אני מרגישה בנוח, מקום שבו אוכל לטעות, ללמוד ולצמוח. חיפשתי אנשים שמונעים מאותה תשוקה כמוני, ומורים שבאמת אכפת להם מהתלמידים שלהם. וזה בדיוק מה שמצאתי גם ב-Frame by Frame וגם ב-College Sheridan – קהילה חזקה, מורים מעולים, וחיבור אמיתי לתעשיית האנימציה. המסגרות הללו לא רק סיפקו ידע טכני, אלא גם סבלנות והכוונה אמיתית שעזרו לי להתפתח ולהפוך לאנימטור מקצועי.
מה היית אומר לליעד של לפני כמה שנים, זה שחלם להגיע לאיפה שאתה היום?
הייתי אומר לעצמי להיות קל יותר עם עצמי. חיפוש עצמי לוקח זמן, מי כמוני יודע אחרי כמה שינויי קריירות, ואין טעם להיכנע ללחץ חברתי או לציפיות חיצוניות. תמיד יהיו דעות על מהי "הצלחה אמיתית", אבל בסוף, רק מה שמרגיש נכון עבורך באמת חשוב. תנשום, תהנה מהדרך, ותזכור שהכול קורה בזמן הנכון. עשה את המיטב שלך, אך אל תשכח שהנפש חשובה לא פחות מהשאיפות שלך – דע מתי לעצור, לנוח ולשים את עצמך קודם. בסוף, זה לא על מה שאחרים מצפים ממך, אלא על להיות נאמן לעצמך.
לאחרונה עבדת על 2 Moana, ספר לנו קצת על החוויה האישית שלך מהעבודה על הסרט?
העבודה על מואנה 2 הייתה חוויה מעצימה ומרגשת. תמיד התחברתי לדמותה של מואנה – מישהי מלאת חלומות ואומץ להתמודד עם הבלתי נודע, כמו כולנו שנאלצים להתמודד עם פחדים וחששות. זהו לא רק סיפור על דמות, אלא על מסע והתמדה, משהו שכל אחד יכול להזדהות איתו.
בנוסף, הייתה לי הזדמנות לעבוד על דמויות חדשות, ובין השאר, הרבה על מוני. למרות החזות הקשוחה שלו, יש לו צדדים רכים והומוריסטיים, וזה חיבר אותי אליו באופן אישי, מאחר ואני ידוע כבן אדם "סילי" שמשתטה הרבה. עבדתי גם על סצנות רגשיות עם מואנה, שבהן חקרתי את התחושות והתגובות הפנימיות שלה. זה היה אתגר מרתק, ואני גאה במיוחד בתהליך הזה. בנוסף, זכיתי לקחת חלק בפרויקטים שיווקיים של הסרט, כמו פוסטרים ופרסומות, וראיתי את העבודה שלי מתנוססת ברחבי העולם – רגע מרגש ובלתי נשכח.
החוויה התעצמה בזכות הצוות המדהים שעבדתי איתו. בין היתר, יצא לי לעבוד עם האנימטור האגדי Eric Goldberg, שהנפיש את הג'יני באלדין, ועם Hayock Randy, שעבד כאנימטור D2 על טרזן, אנטלנטיס ועוד כמה קלאסיים. בנוסף, הפתיחות והדיאלוג הישיר עם הבמאים היו חלק בלתי נפרד מהחוויה, ולמדתי המון מהתהליך.
ספר לנו על הסרט הקצר שלך "Bon Appétit"
העבודה על סרט הגמר שלי הייתה חוויה מעניינת ומאתגרת. בשנה הרביעית בשרידן, כל תלמיד יוצר סרט גמר אישי. כשהתחלתי לעבוד על הסרט שלי, הוא היה אמור להיות משהו אחר לחלוטין, אבל עם הזמן, בעקבות מגבלות של זמן ומשאבים, החלטתי לשנות כיוון. לפעמים דווקא מהמגבלות יוצאים דברים טובים.
רציתי לנסות משהו חדש, משהו שלא עשיתי הרבה קודם. גדלתי על סרטי לוני טונס שתמיד אהבתי, וגם על משחק המחשב The Neverhood, שהיה עשוי מפלסטלינה, ושילב סגנון ויזואלי מאוד ייחודי. היה לי חשוב ליצור משהו שמשלב את ההשפעות האלה – אנימציה שמרגישה כמו שילוב בין אנימציה קלאסית מסורתית לבין הפלסטלינה של The Neverhood, עם הרבה הומור וסגנון קצת גופי ומוגזם.
התהליך כולו – מהכתיבה ועד המידול, האנימציה והרינדור – לקח לי בערך ארבעה-חמישה חודשים. זה היה מסע מרתק שבו למדתי המון. אפילו עשיתי בעצמי את הדיבוב של הדמויות, למרות שזה לא ממש סרט עם דיאלוגים, אלא יותר צלילים ותגובות משעשעות. זה היה ניסוי כיפי, והתהליך כולו נתן לי הרבה ביטחון ויכולת להתנסות בדברים חדשים באנימציה.
בקרוב ייצא סרט חדש שעבדת עליו ב Sony עבור Netflix, שנקרא "In Your Dreams". מה תוכל לספר לנו על הסרט? איך הייתה העבודה על הסרט?
העבודה על הסרט In Your Dreams הייתה חוויה כיפית. כשהצטרפתי לסוני, ראיתי את הקונספט וזה מיד הזכיר לי את הסרטLittle Nemo: Adventures in Slumberland (1989), שהיה הסרט האהוב עליי כילד, למרות שהסיפור היה שונה. הסיפור עוסק בשני אחים, סטיבי ואליוט, שיוצאים להרפתקה כדי למצוא את סאנדמן ולתקן את נישואי הוריהם. החיבור לדינמיקה המשפחתית ולמסע לתקן את המשפחה דיבר אליי מאוד. היה לי את הזכות להנפיש את רוב הדמויות, במיוחד את האח והאחות והקשר המיוחד ביניהם, וזה היה מאוד מרגש. הסרט מאוד אמיתי ולבבי, ואני מצפה לראות איך הקהל יתחבר אליו. הסרט יוצא בסתיו ,2025 ואני מחכה לראות את תגובות האנשים אליו.
בעבודתך כאנימטור, מה הפרויקט ששינה את התפיסה שלך לגבי האנימציה ומה למדת ממנו?
הפרויקט ב 2 Moana שינה את התפיסה שלי לגבי האנימציה. בתחילת דרכי, כסטודנט, הייתי מתמקד בעיקר בצד הטכני של האנימציה – דברים כמו טיימינג, סילואטות, פוזות, ותנועה חלקה ואורגנית. כל אלה היו חשובים מאוד, והם היו הבסיס שעליו בניתי את העבודה שלי. עם הזמן, הבנתי שהמשחק הוא החלק המרכזי של האנימציה – אם הדמות לא משחקת בצורה אמיתית וכנה, אם אין בה רגש, אז כל הטכניקה לא תעביר את המסר הרגשי שלה. כמובן, הצד הטכני הוא עדיין חשוב מאוד, אבל יצא לי לא פעם לראות אנימציות פחות חזקות בצד הטכני, שבהן הרגש היה חזק ועמוק – ואלה היו השוטים שהשפיעו עליי הכי הרבה במהלך הקריירה. בסופו של דבר, אנימציה היא לא רק תנועה – היא משחק, היא רגש, והיא סיפור שמרגיש חי ונפלא על המסך. זה חיזק את הרצון שלי ללמוד משחק בצורה מעמיקה יותר, כי אני מבין היום ששום דבר לא עובד בלי הממד האנושי, בלי המשחק המרגש והכנה שמניע את הדמות.
בתור בוגר של בית הספר, תוכל לספר לנו על חווית הלימודים שלך בפריים ביי פריים?
הלימודים בבית הספר Frame by Frame עזרו לי להרגיש בטוח יותר בכישורים הנדרשים כדי לעבור את המבחנים לבית ספר לאנימציה. אבל מעבר לכך, הם הציעו כלים, תמיכה והכוונה בסביבה בטוחה שבה אפשר גם להיכשל ולעשות טעויות, מבלי להרגיש את הלחץ להיות תמיד מושלם. זה משהו מאוד יקר ערך שלמדתי ממנו. גם המורים מאוד מנוסים, כל אחד מהם היה תומך ועם המון ניסיון, והם היו מוכנים לעזור ולהדריך אותי במהלך התהליך. אני רב תודות לתמיכה המלאה שקיבלתי מהם. העבודה עם הצוות שם לא רק חידדה את כישוריי האנימציה, אלא גם נתנה לי תחושת שייכות ותקווה להמשיך להתפתח בתעשייה הזו. הם לא רק לימדו אותי אנימציה, אלא גם נתנו לי את האומץ להאמין בעצמי וביכולת שלי להתגבר על מכשולים.
מה אתה ממליץ לאנשים שרק מתחילים עכשיו את לימודי האנימציה?
אל תעמיס על עצמך לחץ מיותר. קח את הזמן, תהנה מהאמנות שלך, ואל תרגיש שאתה חייב להיות הכי טוב מיד. זה בסדר להיכשל, תהליך הלמידה לוקח זמן, ואל תשווה את עצמך לאחרים. כל צעד קטן בדרך הוא התקדמות, גם אם הוא לא מושלם. תאמין בתהליך, גם כשקשה. לפעמים הדרך עצמה, עם כל הקשיים, היא זו שמעצב את מי שאתה ואת כישוריך. תתמיד, תמשיך ללמוד, ובסופו של דבר כל מאמץ יתממש. והכי חשוב – ת ה נ ה! תתמקד בכאן ועכשיו, בכיף שביצירה, ותזכור שההצלחה לא נמדדת רק בתוצאה הסופית, אלא גם במסע. תהפוך כל אתגר להזדמנות, ותשאיר את הלב שלך פתוח לכל מיני השראות חדשות לאורך הדרך.
